לעומת הדיווחים של עמיתיי מפסטיבל קאן "דוקאביב" נשמע כבר פחות זוהר, אך עדיין לא התייחסתי לפסטיבל השנה ואיכותו מחייבת. מנהלי הפסטיבל דיברו על יותר ממאה סרטים, ומהתוכניה ניכר שהוקדשה תשומת לב רבה לבחירתם. מבין הסרטים שראיתי אוכל להמליץ על כמה במיוחד. הסרט הזוכה בתחרות הישראלית "עד קצה הזריחה" של סילבן ביגלאייזן על אימו. זה סרט קטן ומשעשע, חכם ומדויק. הסרט צפוי להיות מוקרן בסינמטקים ובעתיד ישודר בטלוויזיה ברצועה של הרשות השנייה. ראובן ברודסקי, שכבר זכה בפסטיבל עם סרט הביכורים שלו לפני שלוש שנים, הציג סרט צנוע ורגיש נוסף על בני משפחתו. במרכז סרטו החדש "שבעה ימים בסנט פטרסבורג" עומד אחיו, שכבר 12 שנה נמנע מלהגיע לבקר את משפחתו בישראל בגלל עבירת עריקות מהצבא. הסרט זכה בפרס ציון לשבח בפסטיבל, וישודר בערוץ Yes דוקו.
סרט נוסף הוא "מאורת הזאבים" של קריסטל מוסלה, שמצולם בקפידה וערוך היטב ואי אפשר להתעלם משבעת האחים המקסימים והיצירתיים שאביהם היה חרד לבטחונם בשיכון של דיור ציבורי בניו יורק וכמעט ולא נתן להם לצאת מפתח הדירה. לעומתם קלאודיה לוין המפיקה הותיקה ביימה סרט נוגע ללב על דרי רחוב שהיו רוצים דירה משלהם. צריך לציין לטובה את האומץ של הערוץ הראשון שתמך בסרט הלא פשוט הזה וישדרו בעוד כחודש. אם כבר הזכרתי ילדים וחסרי בית, הסרט הטוב ביותר שראיתי בפסטיבל הוא הסרט הרומני "טוטו ואחיותיו". זה סרט מעקב חברתי שמציג תמונת מציאות קשה מנקודת מבט של הילדים - בלי הנחות וללא הסברים. ראיינתי את במאי הסרט אלכנסדר ננאו.
טוטו ואחותו אנדראה, סרט מעקב מנקודת מבטם של הילדים
טוטו ואחיותיו
במאי: אלכסנדר ננאו רומניה, 2014
הבמאי הרומני אלכסנדר ננאו חי כיום בבוקרשט. הוא נולד ברומניה וחי תקופות ארוכות מחייו בגרמניה, שכן אימו היא בת למיעוט הגרמני ברומניה. הוא עבד כעוזר במאי בהפקות תיאטרון ובהפקות קולנוע עוד לפני שהלך ללמוד קולנוע. בתיאטרון הכיר את מי שהיה למנטור שלו, הבמאי הגרמני פטר צאדק, שהלך לעולמו לפני מספר שנים. בעיניו העבודה לצידו של צאדק לימדה אותו יותר מאשר כל לימודי הקולנוע. ננאו התקבל ללמודים באקדמיה לקולנוע וטלוויזיה בברלין במסלול בימוי אחרי שהיה כבר בעל ניסיון בעשייה קולנועית. לטענתו הוא העדיף לעבוד בהפקות מקצועיות, וגם להרים הפקות משל עצמו עוד לפני שסיים רשמית את לימודיו.
כיצד פגשת את המשפחה לראשונה ומה גרם לך לרצות לעשות סרט על שלושת הילדים?
"הוצע לי מחברת הפקות רומנית לבצע תחקיר עבורם על קהילות צועניות ברומניה. התחלתי להסתובב בקרב קהילות שוליים של בני רומה ברחבי המדינה. פגשתי הרבה ילדים נהדרים, והתחלתי לדמיין את עצמי במצבם ולשאול את עצמי, מה היה קורה לו הייתי נולד לנסיבות כאילו? איך הייתי מתמודד כילד בן 8 או 9 עם המחשבה שלמרות כל החלומות והרצונות יש תחושה שהגורל חוסם כל אפשרות לצאת מהמצב הזה? הרגשתי שזו התמודדות פסיכולוגית מרתקת והתחלתי לחפש ילדים עם סיפור חיים עשיר ואופי מעניין שיוכלו להחזיק סרט של 90 דקות. זה היה הבסיס ליציאה לצילומים. בדבר אחד הייתי משוכנע, זה חייב להיות סרט מעקב טהור מנקודת מבטם של הילדים."
טוטו ואנדראה מבקרים את אימם בבית הסוהר
במשך כמה זמן ליווית את חיי הילדים? כמה שעות חומר גלם אספת באותה תקופה?
"צילמתי את המשפחה במשך תקופה של יותר מארבעה עשר חודשים. הקפדתי על מעקב אחריהם בזמן אמת. מעולם לא ספרתי כמה שעות של חומר מצולם צברתי, הניחוש שלי שהגעתי ל- 350 או 400 שעות של חומר גלם."
באילו שיטות נקטת כדי להשיג שיתוף פעולה מלא מצד הילדים?
"בניתי מערכת יחסית איתם שמבוססת על אמון מלא. אני מניח שעצם זה שגיליתי בהם עניין ונכנסתי לחייהם, כאשר לאף אחד אחר לא היה אכפת מהם, עזר לרכוש את אמונם. הקשר ביננו עשה את הסרט למעניין וחשוב, וגם העובדה שיש מי שנכון להאזין להם ושומר איתם על קשר אותנטי."
אנדראה גיבורת הסרט, לא פחות מאחיה טוטו
בסרט ישנם כמה רגעים מאוד קשים ואינטימיים, האם היו רגעים בהם היית צריך להניח למצלמה ולא לצלם?
"לא, לא ממש היו רגעים בהם רצית לצלם ולא היתה לי אפשרות. היתה לי מערכת של אמון מלא עם כל מי שמופיע בסרט. אפילו ברגעים הקשים ניתן לי לצלם בפתיחות והם בטחו בי בכך שאני לא שופט אותם."
איך הגעת למבנה הסרט? מתי, לדוגמה, חשבת על המוטיב של שטיפת הרגליים של טוטו או מוטיבים חוזרים אחרים בסרט?
"למבנה של סרט שמבוסס על כמה סיפורי עלילה של דמויות שונות (טוטו, שתי אחיותיו - אנדראה ואנה והאמא י"ע) הייתי צריך ללמוד את החומר המושלם בחדר העריכה ולראות אם כל קו מספיק חזק. אחרי צפיה וניסיונות הגעתי למבנה האידאלי מבחינתי, של חשיפה נכונה של הסיפורים והאינפורמציה ושל קצב מתאים. הרגעים בהם אנדראה דואגת לניקיון הרגליים של אחיה הקטן באים להראות את הדאגה שלה כלפיו ללא הסברים, זה עניין חוזר ששמתי לב אליו רק בחדר העריכה, לקראת סיום העבודה על הסרט."
לצד התקווה המשפחה משלמת מחיר כבד
לסרט יש סוף פתוח, מה היתה הסיבה להשאיר את הצופים בתחושה כזו?
"מבחינתי הסוף אינו פתוח, הצופים מקבלים את הרושם של ההתפתחות של כל אחת מהדמויות. כל אחד מהם יודע מה הוא רוצה ומוכן להלחם על זה. בסרטים דוקומנטריים רבים הסוף אינו מציע יותר מדי אינפורמציה ומשאיר מקום לשאלות כמו 'מה קרה לאחר מכן?'. הייתי רוצה שהצופים ימשיכו לחשוב על הדמויות בסיום הצפייה וימשיכו להעסיק את עצמם בסיפורן. עליהם לשאול את עצמם מה הם ראו עכשיו ולהציע תשובות משלהם לסיום."
מה קרה לטוטו, לאנדראה ולאנה מאז סיום הצילומים?
"טוטו התפתח יפה, כפי שנראה בסרט. הוא חי עדיין בבית היתומים והולך לבית הספר באופן סדיר לכיתה המתאימה לגילו. טוטו גם ממשיך בריקוד והשתפר מאוד ביכולות שלו כרקדן רחוב. אנדראה חיה עם החבר שלה מחוץ לגבולות הגטו של בני הרומה. אנה לעומת זאת חזרה למאסר אחרי שלא עמדה בתנאים של תקופת המבחן."
מדוע הסרט נקרא "טוטו ואחיותיו"? בחלק גדול מהסרט הדמות המרכזית היא אחותו אנדראה.
"מבחינתי טוטו עומד במרכז של שלוש הנשים ומחבר ביניהן. זה נכון שבשלבים מסוימים אנדראה היא היותר אקטיבית מבין האחים, אבל מה שמניע אותה, לצד הסיפוק שהיא משיגה מההתקדמות שלה והאהבה בחייה לאחרונה, הוא הדאגה לטוטו. ההשפעה שלו על האחיות ניכרת, אילולא טוטו שתי האחיות היו פונות לכיונים מנוגדים כבר מזמן."
 טוטו מתאמן בריקודי רחוב
מבחינת האתיקה סרטים דוקומנטריים נבחנים תחת זכוכית מגדלת, על אחת כמה וכמה כשמדובר בסרטים על ילדים. מה היא עמדתך בנושא? האם נתקלת בביקורת או בהתנגדות לסרט על הרקע הזה?
"אני אתן לך דוגמה, הסרט התחרה בפסטיבל דוק-לייפציג. כל השופטים רצו לתת לו את הפרס הראשון, מלבד אחד שהטיל וטו. זה היה במאי עלילתי גרמני. השופטים התווכחו על כך מולו כל הלילה ולבסוף קבלנו ציון לשבח. עמדתו של אותו שופט היתה שאין לעשות סרטים כאלה. במצבים כאלה עוצרים את הצילום וקודם כל עוזרים לילדים. מניסיוני לא תמיד אפשר להציע עזרה בצורה כזו מיידית. אנשים לא משתנים בן לילה, ולא מאמצים את הדרך או את הערכים שאתה מציע להם מתוך איזו תפישה שאתה חי בצורה יותר נבונה מהדרך בה חייהם מתנהלים.אנשים חיים לפי דפוס חיים מסוים אותו הם מכירים וללמוד דפוס אחר לוקח זמן. יש משמעות לזמן שאתה מבלה עם הילדים ובונה איתם מערכת יחסים, ואפילו משמש כדמות לחיקוי שמציעה צוהר לאופן חיים אחר. זה יותר חזק מלעצור את הצילומים ולכפות עליהם את דפוס החיים ועולם הערכים שלך. כאשר זה לא טבעי להם לטווח הארוך הם לא יקבלו את הדרך שאתה מציע גם אם בהתחלה נדמה לך שהם מחקים אותה.
"על כל פנים זהו תהליך ארוך והחלק שלי הוא לספר את הסיפור. אפשר להפנות את השאלה על נקיטת מעשים והירתמות לעזור לחברה לאותם המבקרים בעלי דיעות נחרצות במקרים אלה. לרוב התשובה תהיה שהם מעולם לא עשו מעשה בעצמם. לרוב מדובר בפאנל קבוע וסגור של מוסרניים. מעבר לכך, יש משמעות רבה למי מצלם ולגישה של היוצרים. האם יש פה ניצול בצילום של העני על מנת למכור לעשיר או שיש פה עניין אמיתי ומערכת יחסים אמיתית וחזקה שנבנית בזמן הצילומים שממנה גם הילדים יכולים להפיק תועלת. אם ההתכווננות נכונה אין מגבלות על מה מהסיפור של הילד אפשר לספר ואיך לא משנה כמה הסיטואציה שעליך להראות לעולם קשה."
מה אתה יכול לומר על הפקה של סרט דוקומנטרי ברומניה?
"זה כמעט בלתי אפשרי לקבל תקציב לסרט כזה מקרן הקולנוע הרומנית. עבור ההפקה של "טוטו ואחיותיו" הצלחנו לגייס כסף דרך הפיצ'ינג של הפסטיבל לקולנוע דוקומנטרי באמסטרדם (אידפא). מבחינת קרן הקולנוע הרומנית דורגנו בסדר העדיפות במקום ה- 17 מתוך 19 הצעות, כשמתוכן רק שתיים זכו למימון. לא עזרה לי העובדה שאני הבמאי הרומני היחיד שזכה בפרס האמי, שניתן לי עבור סרט שגם אותו הקרן הרומנית דחתה. היה בלתי אפשרי לגרום ללקטורים של הקרן להבין את הפוטנציאל הגלום בסרט. בסופו של דבר, לשני הסרטים שהופקו ברומניה נאלצתי לגייס מימון מגופי שידור זרים ממדינות באירופה וגם רשת HBO האמריקאית. יתכן שהתהליך הזה של גיוס הכספים מכמה מקורות היה לטובת הסרט. HBO תומכים בכ- 16 הפקות של סרטים דוקומנטריים במזרח אירופה מדי שנה. בעיני הם היו שותפים אידיאליים. העומדת בראש המחלקה הדוקומנטרית ברשת נלחמת על כל פרויקט עד שהפוטנציאל שלו ממומש."
אנדראה וטוטו בשלג, רגעים של אושר נמהלים ברגעים קשים
מה היתה מידת שיתוף הפעולה עם יס?
"גיא לביא ואסנת אדן פריימן מ- Yes דוקו היו מבין גופי השידור הראשונים לתמוך בסרט אחרי הפיץ' באידפא שהיה בשנת 2011. הם עומדים לשדר את הסרט בקרוב בסמיכות להקרנתו בפסטיבל "דוקאביב".
מה היתה התרומה של נועז דשא לסרט?
נועז דשא, רב הכישורים, הוא חבר יקר. בשלב מסוים חיפשתי לסרט מוזיקה מקורית לא קונבציונלית. נועז אינו מוזיקאי מקצועי, אך הוא כותב מוזיקה מעולה. התחלנו לעבוד על המוזיקה לסרט במקביל לעריכה. הקטעים שנועז חיבר התאימו בדיוק לסרט ושניים מהם נשמעים בו. נועז הוא גם קולנוען מעולה והייתי תמיד יכול לקבל ממנו פידבק. אני מאוד סומך על דעתו, וההערות שלו עזרו מאוד לעריכה. מאוד אהבתי את סרטו על מאבק ההישרדות של הילדים בטנזניה."
אלכסנדר ננאו במאי הסרט
הסרט ישודר לראשונה בערוץ Yes דוקו ביום ג' 26.05.2015.
"טוטו ואחיותיו" הטריילר לסרט
גילוי נאות: אני מפיק סרט תיעודי על ילדים העובדים כקבצנים. הסרט נעשה בתמיכת הרשות השנייה וצפוי להיות מושלם בחודשים הקרובים.
הראיון התפרסם גם באתר "תעשיה". |
