יום שלישי, 10 ביולי 2012

אולריקה אוטינגר בירושלים - שני סרטים


האמנית הנודדת חוזרת אל נוף ילדותה בסרט על חייה


אולריקה אוטינגר – הנוודית מן האגם
במאית: בריגיטה קרמר                                     גרמניה 2012



תחת השלג
במאית: אולריקה אוטינגר                                  גרמניה/יפן 2011

פסטיבל הקולנוע ירושלים נפתח כבר לפני כמעט שבוע. בינתיים באופן לא מפתיע בעיתונות מצאו לשבח בעיקר את הסרטים הדוקומנטריים המוצגים בו, ביניהם "חמש מצלמות שבורות" לו הקדשתי רשומה לפני מספר חודשים. בחרתי להקדיש רשומה קצרה ליוצרת שכבר במשך קרוב לשלושים שנה עוקבים אחריה בירושלים ובעבר הציגו בפסטיבל רבים מסרטיה, אולריקה אוטינגר.

כבמאית אוטינגר הציגה בכל פסטיבל נחשב, זכתה בפרסים והשפעתה ניכרת בסרטים של אלמודובר ואחרים. כאמנית פלסטית אוטינגר זכתה גם זכתה להצלחה והציגה תערוכות ענק ברחבי העולם. אוטינגר כיהנה כפרופסורית לצד קולנוענים נוספים כמו פולקר שלנדורף ואטום אגויאן בבית הספר האירופאי הבינתחומי EGS הנמצא בעיירת הסקי סאס-פה בשווייץ.

מתוך סרטה הארוך הראשון של אוטינגר "מאדאם X" שצולם על הבודן-זה


השנה מוקרנים בפסטיבל הקולנוע שני סרטים הקשורים לאוטינגר, אחד שלה והשני אודותיה. "תחת השלג" הוא סרט חדש בבימויה של אוטינגר שצולם באיזור כפרי ביפן. האיזור בשל מיקומו מכוסה בחלק גדול מחודשי השנה בשלג. זהו סרט דוקומנטרי על גבול הניסיוני על החיים המושלגים ועל הפולקלור היחודי שהתפתח במקום ביחס לשלג. הסרט על חייה נקרא "אולריקה אוטינגר – הנוודית מן האגם" ונעשה על ידי הבמאית הגרמניה בריגיטה קרמר.

קרמר העידה על הסרטים של אוטינגר שהם שינו את חייה. גם קרמר עצמה עשתה כבר לא מעט סרטים, אך אלה שונים מאוד מהסגנון הססגוני של אוטינגר, והם יותר בכיוון של סרטי תעודה שנועדו לרשתות הטלוויזיה. אף על פי כן קרמר רואה באוטינגר מורת דרך. מעבר לטעמה הקולנועי יש לכך סיבה נוספת, גם אוטינגר וגם קרמר הגיעו מהעיר הקטנה קונסטנץ על חוף האגם היפה בדרום גרמניה. קרמר מציינת את השורשים בבּוֹדן-זֶה, שם האגם בגרמנית, בתחילת הסרט כמקור למשיכה אל אוטינגר ולחיבור בין שתי הבמאיות. זו גם הסיבה שמשכה אותי לכתוב על אוטינגר, שכן תקופה ארוכה גרתי בעצמי עם נוף האגם ומאחוריו ההרים המושלגים נשקף מהחלון. בקונסטנץ אני מצלם גם את הסרט התיעודי שלי על הקהילות היהודיות בעיר.




דימויים מתוך "פריק אורלנדו" וצילום מהסרט "דוריאן גריי בראי העיתונות הצהובה"


כפי שגם מצויין בסרט על חייה אוטינגר הבודן-זה הוא מקור מרכזי להשראה עבורה. אוטינגר גם צילמה באגם את סרטה הראשון באורך מלא "מאדאם X". כבר אז ניכר הסגנון היחודי שלה שמשלב הרבה צבעוניות, דמויות קרקסיות, עיסוק בנשיות וצילום מאוד מחושב. הסצינות האיטיות עם הדימויים המרשימים והמיזוג של קולנוע יחד עם תיאטרון ואמנות פלסטית הביאו את אוטינגר להיות חביבת הפסטיבלים. סרטיה מוצגים באופן קבוע בפסטיבלים הנחשבים כמו קאן וברלין. גם עבודות הוידאו ומיצבים שלה הוצגו בדוקומנטה בקאסל ובביאנלה בונציה.

קשה להפריד בין עבודות הוידאו והמיצבים מסרטי הקולנוע של אוטינגר. לפעמים נראה שאלה משלימים את אלה ומושפעים אלה מאלה. כאמנית אוטינגר הציגה תערוכת יחיד רבת היקף ב-HKW בברלין בשנה שעברה. התערוכה בשם "מזון צף" כללה כעשרים מוצגים שונים המסודרים סביב חלל ענק בו יש בריכת מים בה ניצבות קערות עם תבלינים שונים. הבריכה עוצבה עם עמודים גדולים וגשרי עץ שמדמים חלל של מקדש עתיק או של שוק אקזוטי, אבל גם מתקשרים לתפישה שלנו של מרכז קניות עכשווי. הרבה מעבודות הוידאו שלה, כמו גם סרטיה צולמו במזרח הרחוק, במונגוליה, בסין, בדרום קוריאה או כמו במקרה של "תחת השלג" ביפן. 



צילום מתוך "תיבת חתונה קוראנית", צילום מתוך "הדגימה", 
וצילום מתוך "יוהאנה ד'ארק ממונגוליה"


אוטינגר גם בסרטים העלילתיים וגם בסרטים הדוקומנטריים תמיד שמה דגש על העושר הויזואלי בפריים. סרטיה תמיד מתאפיינים בחיפוש אחר מאפיינים יחודיים למקום בו הם מצולמים כמו מבני התעשייה הנטושים בסרטים שצולמו בברלין, לה הקדישה אוטינגר טרילוגיה, או בטקסים אותנטיים של הקבוצות אליהן הגיעה במקומות נידחים. הצבעוניות, ההתמקדות בפולקלור, הירידה לפרטים בתלבושות ובאביזרים והשימוש בדמויות קרקסיות הם מסימני ההיכר של אוטינגר. למעשה גם לעושר הזה ולצמא לריטואלים יש מקור בקונסטנץ. האירוע המרכזי באיזור האגם שמוציא את העיר משלוותה בכל שנה הוא קרנבל החורף המרשים.

הקרנבל או בשמו המקומי הפַאסְט-נַאכְט נועד לגרש את החורף ולהכריז על בוא האביב. למעשה זה אירוע המשמר מסורות פגניות שקיבל משמעויות נוצריות קתוליות הקשורות לתענית המקדימה את חג הפסחא. קבוצות מכל איזור האגם בגרמניה ובשווייץ נערכות לקראת הקרנבל במשך כל השנה. הם תופרים תחפושות ומגלפים בעץ מסכות של מכשפות ושל שדים או מוטיבים הקשורים לאגם.  במהלך הקרנבל הקבוצות שחלקן קיימות מאות שנים מציגות לראווה את התחפושות המסורתיות במצעדים בליווי של תזמורות עם כלי נשיפה יחודיים לאיזור. אפילו בלשכה של ראש העיר תלויה מסכה כבדה של מכשפה המעידה שהוא חבר במסדר המכשפות השומרות על קיום הקרנבל.

מבחינתי הקרנבל היה אירוע שסרט על קונסטנץ בלעדיו לא יהיה שלם. לקרנבל יש גם קשר הדוק לחג פורים כמו השימוש במסכות וברעשנים שמעידים על השפעה רבת שנים ואולי על מקורות משותפים. ככה שבימי הקרנבל רצתי מטקס לטקס כדי לתעד אירועים שבהם אוכל להשתמש בסרט שלי. הקישור של אוטינגר לקונסטנץ מיד עורר בי אסוסיאציות של הקרנבל.

אוטינגר באולפן בעבודה על סרטה החדש "תחת השלג"


הסרט אודות אוטינגר עשוי היטב אך לא יוצא מהתבנית הרגילה של סרט על חייו של יוצר. הוא עשוי לעניין מאוד מי שמתעניין באישיותה של אוטינגר ובסרטים על אמנים חשובים. קטע שהתחברתי אליו היה לראות את אוטינגר באולפן מקליטה מחדש רעשים של כתיבה על קלף שיתאימו לצילומים של כתיבה מעוטרת ביפנית מתוך סרטה החדש. כנראה שעל חשבון פרטים וראיונות היה צריך להראות יותר רגעים של אוטינגר בשעת יצירה. חובבי הפסטיבלים יופתעו לגלות את וילנד שְפֶק האוצר הראשי של תכנית הפנורמה בפסטיבל ברלין ושופט מבוקש בפסטיבלים ברחבי העולם מעלה זכרונות על הצילומים שלו בעירום כניצב בבריכה לסרטה של אוטינגר "פריק אורלנדו".

בסרט אוטינגר מצטיירת כמרדנית שהציגה אמנות עכשווית נועזת בדרום השמרני כשחזרה מלימודיה בפריז. תמונות עירום וגברים מגודלי שיער היו נוף חריג בקונסטנץ של סוף שנות השישים. אוטינגר מכניסה את קרמר וצוותה אל הבית בו גדלה באלנסבך, כפר קטן ליד קונסטנץ מול האי רייכנאו. בבית ילדותה האמנית, שלרוב לא רודפת אחר חשיפה, נאותה להראות את ציוריה המוקדמים מהתקופה בה רק החלה להבין את משיכתה לאמנות. מאותם ציורי שמן החלה קריירה ארוכה יחד עם נדודים לקצוות תבל. גם בגילה אוטינגר עוד נוסעת הרבה בעולם כדי לצלם ולאסוף חומרים וגם כדי להציג במקומות שונים. כשהיא לא בנדודים, אוטינגר חיה בברלין, אך אוהבת להגיע מעת לעת לבית ילדותה, שם על חוף האגם, יותר מבכל מקום אחר בעולם, היא מרגישה בבית.


הטריילר ל"תחת השלג", הסרט מוקרן בירושלים



הקרנות נוספות: 
אולריקה אוטינגר – הנוודית מן האגם                     לפרטים
תחת השלג                                                      לפרטים
מחווה לאוטינגר בקונסטנץ                                   לפרטים

4 תגובות:

  1. נשמעת מאוד מסקרנת! אחלה פוסט :) אשתדל לבוא לראות..

    השבמחק
  2. תודה קטיה. אגב, לאוהבי הקולנוע האיטי עם שוטים מוקפדים ונופים מרהיבים כדאי לראות את "ויואן לאס אנטיפודס" של ויקטור קוסאקובסקי. נראה לי שהתרגום הוא "הידד לקצוות". לצערי לא הספקתי לכתוב פוסט עליו לפני ההקרנות, אולי עוד כדאי לעשות את זה. הקישור בין נקודות הקיצון על הגלובוס קצת קלוש, אבל הצילום יפה ומושקע, ככה שאי אפשר שלא להתרשם.

    השבמחק
  3. תודה על הפוסט המעניין! מה דעתך על "תחת השלג" שצולם ביפן? נשמע מסקרן. נעמה

    השבמחק
  4. נעמה, בטח עניתי לך כבר, אבל לא כאן, סרט לאוהבי סרטים אמנותיים ואסתטיים.

    השבמחק