רעש מול שקט - המלצות אחרונות מדוקאביב

חודשים ארוכים חיכיתי להתפתחויות בסרט הדוקומנטרי שאני מצלם בגרמניה. הסרט עוסק בשתי קהילות יהודיות בעיר קטנה אותן אני מלווה מקרוב מספטמבר 2010. נשארתי בקשר שוטף עם חברים ונציגים מכל אחת מהקהילות והם הבטיחו לעדכן אותי כשיהיו אירועים שהם בגדר פריצת דרך לעלילת הסרט. בשבוע שעבר זה קרה. אחרי הצבעה מקדימה הוחלט בקהילות שהולכים לבחירות משותפות, ואני הוזמנתי לסקר אותן. 

למזלי הודות לצירוף נדיר של טיסות זולות, רכבות מתואמות, ציוד צילום שהועמד לרשותי וסידורי לינה הנסיעה בהתראה הקצרה התאפשרה. גם מכיוון העבודה יצא באופן מקרי שהשידור בערוץ 2 של הסרט התיעודי "העולם על פי סושרד" על חיי הקוסם/מנטליסט ליאור סושרד עליו עבדתי כמפיק שותף הוקדם בשבוע, ותאריך להמשך הפרוייקט של שיפוץ הדירות בשכונת ג'סי כהן בחולון נקבע למועד בו כבר תכננתי להיות חזרה בארץ. על הפרוייקט שהוא משותף למרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית בחולון ולקבוצת ווכן-קלאוזור האוסטרית ארחיב בעתיד כאשר נוכל להציג קטעים מתועדים מהשטח. בינתיים רק אוסיף שמדובר בפרוייקט רחב היקף בו אנו מנסים לעזור לשפץ דירות מגורים של מי שידם אינה משגת. הפרוייקט הוא ארוך טווח ותמיד נשמח לעוד מתנדבים בעיקר אנשי מקצוע, אדריכלים ומעצבים וכל בעלי ידיים טובות או נכונות לעזור.

מי עוד רוצה לעזור בשיפוץ דירות בג'סי כהן?
תמונה שצלמתי בדירת הפיילוט של הפרוייקט

המחיר לנסיעה היה ויתור כמעט על כל פסטיבל דוקאביב. את רוב הסרטים הבינלאומיים הבולטים כבר ראיתי לפני הפסטיבל, אך בכל זאת מדובר באירוע המרכזי ביותר בקולנוע הדוקומנטרי המקומי. זו גם הזדמנות לראות חלק גדול מהבכורות הישראליות של העונה הקרובה בתחום התיעודי. אני מקווה כמובן להשלים את החסר ושגם השנה הסרטים המדוברים יזכו להקרנות נוספות רבות, כמו "הצלמניה" בשנה שעברה. 

סרט שמשך את עיניי כבר בפרסום התוכניה הוא "Home Movie". הסרט זכה בפרס הגדול בתחרות הישראלית ויצא שההקרנה שלו בשבת תהיה בשני האולמות בסינמטק במקביל, שכן הקרנה אחת נקבעה מראש והשנייה שוריינה לזוכה התחרות הישראלית. גם בתחרות הבינלאומית יצא שהסרט הזוכה זכה להקרנה כפולה בשבת, האחת בשעה 15:00 והשנייה בשעה 22:45. עם זאת, כאן בוודאי לא היו הפתעות, "כוכב השבלול" היה גם הזוכה הגדול בפסטיבל idfa, וארצה מעט להרחיב עליו.

"כוכב השבלול" סיפור מרגש על אהבה ועל התמודדות עם קשיים

כוכב השבלול

במאי: סאונג-ג'ון יי                                      דרום קוריאה/יפן 2011

בשורה התחתונה זה מסוג הסרטים שהכל עובד בהם. יונג צ'אן הגיבור הוא דמות מושלמת לסרט דוקומנטרי, הוא צעיר ונאה ויש לו גם סיפור חיים יוצא דופן. בגיל צעיר בגלל מחלה הוא התעוור וגם התחרש. הגורל האכזר שנגזר עליו הומתק כאשר הכיר את סון הו העוזרת שלו שהפכה גם לרעייתו. סון הו בעצמה יודעת מהי התמודדות עם קושי מאחר והיא סובלת ממחלה של התפתחות לקויה של עמוד השדרה. הסרט מלווה את חייהם של הזוג בצורה אינטימית אבל לא מציצנית מדי. הקצב של הסרט איטי, לעיתים יותר מדי, לכן יתכן וגירסת הטלוויזיה המקוצרת של הסרט בת 52 דקות מטיבה עם הסרט. בדוקאביב הסרט מוקרן בגירסה המלאה של כמעט 90 דקות.  גם בגירסה זו אפשר להינות מהסיפור מהעשייה המיומנת ומהצילום המעולה שמצדיק צפייה במסך גדול. לפרטים

מתוך "בריונות", גם נוכחות המצלמה לא הצליחה
למנוע מאלכס מלהיות קורבן טיפוסי לאלימות בקרב תלמידים 

בריונות 

במאי: לי הירש                              ארצות הברית 2011

הסרט מתעסק בצורה מקיפה לתופעת האלימות בבתי הספר בארצות הברית. כולנו מכירים דמויות מסדרות אמריקאיות של בריונים מבית הספר שנטפלים לכולם ובעיקר לתלמיד או לכמה תלמידים חלשים במיוחד. גם בקולנוע האמריקאי הנושא טופל בעקיפין או במישרין החל מסרטים מסחריים מאוד כמו "נקמת היורמים"  ועד סרטים מוצלחים יותר כמו "בריק". לא מקרי שסרטים עלילתיים נוספים כמו "נפוליאון דייננמייט" או "דה הת'רז" שגם נוגעים בהווי של התלמידים המוקצים והדחויים קבלו עם השנים מעמד של סרטי קאלט. 

במאי הסרט, לי הירש, מעיד על עצמו כמי שסבל גם מהצקות פיזיות ומילוליות בילדותו. הזכרונות האישיים שלה הביאו אותה לחפש מקרים רלבנטיים בערים שונות בארצות הברית שיעבירו את מימדי הבריונות בקרב ילדים. מלראות את הסיפורים יחד ברצף מתקבל הרושם שמדובר במכת מדינה של ממש. כלפיי הסרט ישנה לא מעט ביקורת, ועל פניו הוא אכן נשמע כמו סרט טלוויזיה אמריקאי טיפוסי שנופל למלכודות של דידקטיות ובנאליות. אולם דרך המבט האישי של כמה מהדמויות הבמאי מצליח להעביר את המסר בצורה אפקטיבית וגם מוצלחת מבחינה קולנועית. בין הדמויות בסרט אפשר למצוא את קלבי הספורטאית המצטיינת שסבלה מנידוי אחרי שהחליטה לצאת מהארון, אלכס השקט והמופנם, ג'מאייה שאחרי תקופה ארוכה של הצקות הגיעה לבית הספר עם אקדח טעון כדי להדוף ממנה את הבריונים ועומדת בפני העמדה לדין וגם הורים לילדים שלא הצליחו להתמודד עם ההצקות והעדיפו להתאבד. לפרטים

נשארה רק האוטופיה, מתוך "דטרופיה" אחד הסרטים המרשימים בפסטיבל

באותו הקשר של אלימות בקרב בני נוער מעניין לראות את סרטו החדש של עמית גורן "ילדים מסוכנים". אם לא אספיק לראות אותו בפסטיבל אשלים אותו בהזדמנות אחרת. עוד השוואה מעניינת היא לסרט ישראלי אחר "כביסה מלוכלכת" של יעל שרר שמבוסס גם הוא על טראומה אישית. לסרט "בריונות" יש גם נקודה ישראלית, עינת סידי שימשה בו כיועצת לעריכה. סידי ערכה סרט נוסף שהוצג בפסטיבל "דטרופיה". הסרט על המציאות העגומה בעיר דטרויט של אחרי קריסתה של תעשיית הרכב היה אחד המרשימים בפסטיבל וזכה בציון לשבח בתחרות הבינלאומית.