לין רמזי ברחובות

טילדה סווינטון ולין רמזי מרוצות מעבודתן המשותפת - הקולנוע העלילתי מגיע לפרימה

 אפשר לדון רבות בשאלות האם נחוץ פסטיבל לסרטי נשים, והאם ריבוי הפסטיבלים בארץ מוסיף או גורע מהאיכות של כל אחד מהם. זו כבר השנה השמינית בה נערך הפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים ברחובות שזה אומר שהוא יחסית כבר מהותיקים בארץ. כל עוד הפסטיבל מצליח להעמיד תוכנית איכותית ולמשוך קהל השאלות האלה נשארות רק לשם הדיון. בעיני חשיבות הפסטיבל היא באפשרות לראות סרטים כמו "הצלמניה" או "החולמות" על המסך הגדול בעיר שאמנם לא רחוקה מאוד מתל אביב, אך נמצאת כבר בפריפריה. מה גם שהפסטיבל מתקיים במיקום יחודי "קולנוע חן" שהוא מאחרוני בתי הקולנוע העצמאים בארץ.

בנוסף למה שכבר ציינתי השנה הפסטיבל ברחובות מציג אטרקציה של ממש. מדובר על המחווה לבמאית הסקוטית לין רמזי. עד הרגע האחרון היו ברחובות תקוות שרמזי תגיע להתארח בפסטיבל. התקוות אמנם נתבדו, אך המחווה לא היתה מביישת גם את הפסטיבלים הגדולים בירושלים ובחיפה כשגולת הכותרת היא הקרנת הבכורה של הסרט "חייבים לדבר על קווין" שזכה להרבה עניין בפסטיבל קאן האחרון.

לין רמזי מסומנת כבר שנים רבות כאחת ההבטחות הגדולות של הקולנוע הבריטי. כיוצרת צעירה היא פרצה עם סרט ביכורים מעולה "תופס העכברושים" בשנת 1999 אחרי הצלחה וזכיות מרובות בפרסים עם שלושה סרטים קצרים שנעשו לפניו. מאז עברו תריסר שנים בהן רמזי הציגה סרט אחד בלבד שהוא גם די בינוני בשם "מורברן קאלר". עד שהשנה נראה שהצליחה שוב למלא את הציפיות ממנה עם סרט עטור שבחים.

הפסטיבל ברחובות יציג את כל סרטיה של רמזי:

מבחינת הפקה מדובר בעליית מדרגה עבור רמזי

 חייבים לדבר על קווין  2011

יום ה' (היום) בשעה 19:30 – רמזי עולה לליגת העל מבחינת תקציב וקאדר שחקנים מוכרים כמו טילדה סווינטון וג'ון סי ריילי.

סמנתה מורטון לצד גופת בעלה בסרט - המוות בעל נוכחות מתמדת בסרטיה של רמזי

מורברן קאלר  2002

יום ו' בשעה 14:30 – גם בו יש פנים מעט מוכרות, סמנתה מורטון, בתפקיד הראשי שנראתה לאחרונה בסרט היפה "השליח" של אורן מוברמן אבל בוודאי מוכרת יותר כנערה חוזת העתידות ב"דו"ח מיוחד" שיצא גם הוא בשנת 2002. כמו בכל סרטיה של רמזי המוות צריך להיות נוכח לאורך כל הסרט, על ההתחלה מורברן הדמות הראשית מוצאת את גופת בן זוגה שהתאבד רגע לפני חג המולד. במקום לשקוע באבל ובמועקה מורבן מחליטה להשתמש בזה כדי להתחיל את חייה מחדש. במקום החיים כקופאית בסופר בעיירה המדכאת היא יוצאת למסע בספרד. הבעיה שהסרט מתפזר מדי ואין מספיק אמינות בהצלחה של מורברן כסופרת למרות ההזדהות עם הרצון שלה לצאת מהמקום שבו היא נמצאת שמאפיין את כל הדמויות קשות היום של רמזי.

לפני הסרט יוקרן הסרט הקצר "להרוג את היום" (1996) על יום בחייו של אסיר עם ג'יימס רמזי בתפקיד מאוד אינטנסיבי, ולא כפי שנכתב בהפניה מאתר הפסטיבל שם הסרט מתואר כדיוקן של צעירה סקוטית שנגמלה מהירואין.

וויליאם אדי כתופס העכברושים - הכוונה מדוייקת של ילדים ושחקנים לא מקצועיים

תופס העכברושים  1999

שבת בשעה 14:30 – סרט נהדר שבמרכזו ילד בשם ג'יימס החולם על מעבר לשכונה טובה ועד אז תקוע בשיכון עוני מוכה עכברושים בגלל שביתת מפני האשפה בשנת 1973 בגלזגו. רמזי הכניסה לסרט את כל המרכיבים שהופיעו בסרטיה הקצרים, כמו הדמות שלה כילדה כאחותו הקטנה של ג'יימס, ושכללה אותם. התסריט בנוי היטב כולל הסוד הנורא של ג'יימס שמלווה אותו לאורך כל העלילה, המשחק מעולה תוך שילוב של ילדים ונון-אקטורז לצד שחקנים מקצועיים, בחירת שירים מדוייקת ומעל הכל צילום נפלא של אלווין קוצ'לר. בתור בעלת ניסיון כצלמת רמזי מצליחה להעביר תחושות עמוקות וקווי עלילה גם בשוטים קטנים ולא חשובים לכאורה. הדיוק בצבעים ובטקסטורות מעבירים תחושה מאוד חזקה של אותנטיות יחד עם השחקנים בעלי המבטא החזק של סקוטים ממעמד הפועלים. המתעניינים יכולים להכנס לפוסט עתיר פריימים מהסרט.

לפני הסרט יוקרנו שני סרטים קצרים. "מיתות קטנות" (1996) המורכב משלוש אפיזודות בחייה של ילדה ומתבגרת. זהו סרט הגמר של רמזי למוסד לימודיה והוא זכה בפרס חבר השופטים לסרט הקצר בפסטיבל קאן. "איש הגז" (1998) הסרט הקצר היפה ביותר של רמזי שנראה כמו הרחבה של האפיזודה הראשנה מ"מיתות קטנות" ומתאר את דמותה של רמזי כילדה בערב חג המולד. מבין סרטיה הקצרים הוא המהודק ביותר והנוגע ללב אולי מהסיבה שהוא לא מורכב מאפיזודות שונות ולא בנוי על משחקי עריכה בין זכרון להווה.

השחקנית הקבועה לין רמזי ג'וניור מתוך "איש הגז" אחרי שמישהו חיבל בצבעים בפוטושופ