לפוסט נוסף עדכון מצער
Bitter Jews
הפעם פוסט קצר ויוצא דופן. הרכב מוזיקלי שאני מאוד מעריך חזר לפעילות. אפשר לומר מיני קאם באק לצמד שמורכב מחיים כהן על הגיטרה ובשירה ומשי ליברובסקי שמוכר יותר כ"דיג'יטל מי" על סמפלרים.
לפני כשלוש שנים המליץ לי חבר עיתונאי לראות את להקה הכי טובה בתל אביב בשם "דאב מלוח". בדיוק היה לי אז רעיון לוידאו קצר וחיפשתי מוזיקה אלקטרונית שתלווה אותו. ההופעה היתה בפאב קטן שמאז עבר מהעולם וישבתי ממש מול חיים שאותו הכרתי כבר מהאוניברסיטה. מיד שהם התחילו לנגן הבנתי שזו המוזיקה שחיפשתי לוידאו, אלקטרונית דחוסה וקודרת. יצאתי מההופעה והחבר העיתונאי שאל אותי מה דעתי, עניתי שההופעה היתה מעולה רק הם חייבים לשנות את השם כי הם לא עושים דאב והמוזיקה שלהם היא לא דאחקה. לשמחתי גם חיים ושי חשבו את אותה מחשבה והחליפו את שמם ליהודים המרירים.
אולי זה הזמן בגרמניה שבו היה נראה שהם קצת נעלמו. בכל מקרה, היה לי חבל שגם בגבולות המוזיקה המאוד לא מסחרית שהם עושים, הם לא הגיעו ממש לפרוץ. עכשיו הם חזרו להופיע יחד, והסבלניים שביניכם, שכן לא כולם יכולים להתחבר למוזיקה הזו, יוכלו לראות אותם בשתי הופעות.
הראשונה הערב 17/11 ב"אנה לולו" ברח' הפנינים 1 ביפו בשעה 22:30, והשנייה במקום קצת יותר מוכר ומהוגן ב"רוטשילד 12" בתאריך 27/11 בכתובת שד' רוטשילד 12 בתל אביב כמובן. ההופעות בחינם. נמסר אחר פרסום הפוסט שההופעה ברוטשילד נדחתה, אעדכן תאריך חדש כשאדע. כמקובל בימינו, אלה שלא מצליחים לתפוס את הצמד בהופעה, יכולים להאזין לאלבום שלהם ברשת. ההקלטה קצת מורידה מהאנרגיות שלהם ולא כוללת כמה מהקטעים הכי יפים שלהם ששמעתי, אבל עדיין מומלצת בחום.
זו גם הזדמנות בשבילי להציג כאן את "יציאה" אותו הוידאו שצילמתי. עבר כבר מספיק זמן כדי שגם לטעויות הקטנות אני אשים לב, יש חוסר איזון מסויים שלי כבמאי וכנראה שהיה כדאי לקצר, אבל הוא נראה יפה גם באינטרנט, וזה עוד לפני פוסט ממש. מעבר למוזיקה המדוייקת זה בזכות הצילום הנהדר של אביב נווה, העריכה של צורית הרציון, השרירים של יואב אסא (ראו עדכון) והאוזניים המיומנות של המקליט דניאל עטי ושל בוגי שעשה את המיקס.
Bitter Jews
הפעם פוסט קצר ויוצא דופן. הרכב מוזיקלי שאני מאוד מעריך חזר לפעילות. אפשר לומר מיני קאם באק לצמד שמורכב מחיים כהן על הגיטרה ובשירה ומשי ליברובסקי שמוכר יותר כ"דיג'יטל מי" על סמפלרים.
לפני כשלוש שנים המליץ לי חבר עיתונאי לראות את להקה הכי טובה בתל אביב בשם "דאב מלוח". בדיוק היה לי אז רעיון לוידאו קצר וחיפשתי מוזיקה אלקטרונית שתלווה אותו. ההופעה היתה בפאב קטן שמאז עבר מהעולם וישבתי ממש מול חיים שאותו הכרתי כבר מהאוניברסיטה. מיד שהם התחילו לנגן הבנתי שזו המוזיקה שחיפשתי לוידאו, אלקטרונית דחוסה וקודרת. יצאתי מההופעה והחבר העיתונאי שאל אותי מה דעתי, עניתי שההופעה היתה מעולה רק הם חייבים לשנות את השם כי הם לא עושים דאב והמוזיקה שלהם היא לא דאחקה. לשמחתי גם חיים ושי חשבו את אותה מחשבה והחליפו את שמם ליהודים המרירים.
אולי זה הזמן בגרמניה שבו היה נראה שהם קצת נעלמו. בכל מקרה, היה לי חבל שגם בגבולות המוזיקה המאוד לא מסחרית שהם עושים, הם לא הגיעו ממש לפרוץ. עכשיו הם חזרו להופיע יחד, והסבלניים שביניכם, שכן לא כולם יכולים להתחבר למוזיקה הזו, יוכלו לראות אותם בשתי הופעות.
הראשונה הערב 17/11 ב"אנה לולו" ברח' הפנינים 1 ביפו בשעה 22:30, והשנייה במקום קצת יותר מוכר ומהוגן ב"רוטשילד 12" בתאריך 27/11 בכתובת שד' רוטשילד 12 בתל אביב כמובן. ההופעות בחינם. נמסר אחר פרסום הפוסט שההופעה ברוטשילד נדחתה, אעדכן תאריך חדש כשאדע. כמקובל בימינו, אלה שלא מצליחים לתפוס את הצמד בהופעה, יכולים להאזין לאלבום שלהם ברשת. ההקלטה קצת מורידה מהאנרגיות שלהם ולא כוללת כמה מהקטעים הכי יפים שלהם ששמעתי, אבל עדיין מומלצת בחום.
זו גם הזדמנות בשבילי להציג כאן את "יציאה" אותו הוידאו שצילמתי. עבר כבר מספיק זמן כדי שגם לטעויות הקטנות אני אשים לב, יש חוסר איזון מסויים שלי כבמאי וכנראה שהיה כדאי לקצר, אבל הוא נראה יפה גם באינטרנט, וזה עוד לפני פוסט ממש. מעבר למוזיקה המדוייקת זה בזכות הצילום הנהדר של אביב נווה, העריכה של צורית הרציון, השרירים של יואב אסא (ראו עדכון) והאוזניים המיומנות של המקליט דניאל עטי ושל בוגי שעשה את המיקס.
עדכון מצער
לו הייתי יודע על הפציעה של יואב אסא לפני כתיבת הפוסט, הייתי מתחיל לכתוב ממנה. השחקן הפעלתן שנראה שני בוידאו נפגע קשה באימון. למדנו יחד בתיכון, ולמדנו להכיר יותר במסע אלטרנטיבי לפולין. יצא לנו אפילו גם בשירות הצבאי לחלוק תקופה באותו בסיס. כחייל ביחידת החילוץ הוא היה מוסיף לעצמו מסעות ליליים, ועוצר ליד הקולר תמיד עם חיוך לשתות מים איפה שאני הייתי יושב ללמוד למבחנים. כשחיפשתי בחורים חסונים לוידאו מיד פניתי אליו. התקשרתי אליו אחרי כל השנים והוא מיד בא. התוצאה היתה מדהימה ומלאת אנרגיה. כשסיימנו את הצילומים אחרי כל הקפיצות והטיפוסים שלו הוא נסע להעביר אימוני כושר. אני מאחל לו החלמה מהירה ורפואה שלמה, ומאוד מקווה שבפעם הבאה שאצטרך אותו הוא יבוא גם.
דוקו באר שבע
בעניין סרטים דוקומנטריים, רציתי מאוד להגיע השבוע לבאר שבע לפסטיבל הקטן שנערך שם ובו חולקו גם הפרסים מטעם פורום היוצרים הדוקומנטריים ושאר הגופים המסייעים, אך לצערי השפעת תפסה גם אותי. המעוניינים ברשימת הזוכים כולל התרגום הכספי לזכייה יכולים לקרוא כאן. מעניין אותי איך הסכומים המוקצים לפרוייקט עתידי מתחלקים בין היוצרים למפיקים שחתומים על הסרטים הזוכים. מי שיודע מוזמן להגיב כאן. על כל פנים נראה שלפחות את הסרט "הדירה" הבלוג שלי יצטרך להשלים. ברכות לזוכים ולשאר המשתתפים. בכל מקרה. זה המקום לציין שהיוזמה לקיים את הפסטיבל הקטן בבאר שבע היא מבורכת מאוד. אני מקווה שהגיע להקרנות הרבה קהל מקומי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה